קיוטו- סיפור אהבה יפני

בגיל 20 ומשהו, טעמתי את הסושי הראשון בחיי. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת שהתרחשה במסעדת "קיוטו" בהרצליה פיתוח. מאז עברו לא מעט שנים וזרמו אלפי רולים בנהר האהבה האינסופי שלי לסושי. בישראל יש מגוון עצום של מסעדות שמציעות סושי, מכל מיני סוגים ואיכויות. כשטעמתי את הרול הראשון בחיי, לא ידעתי אז שבעצם טעמתי את הסושי הכי איכותי (ויוקרתי) שיש.

בחודשים האחרונים אני מצויה בתהליך מבורך של שינוי אורח חיים, בין היתר נמנעת מסוכרים ומגלוטן. לרגל הורדת 8 ק"ג פלוס החלטתי שזה זמן מעולה, לאכול את מה שנמנעתי ממנו שלושה חודשים והיה חסר לי יותר מכל לחם, מאפה או עוגה מתוקה/ שוקולד, סושי, אהבתי הגדולה. אז יצאנו לחגוג בערב טעים וללא מעצורים או איסורים והיה שווה כל רגע וכל קלוריה.

 

.

סושי- אהבתי הגדולה מאז ולתמיד. אני לא אוכלת אותו בכל מקום ואם כבר להרשות לעצמי סושי מפנק (והרבה יותר מרול אחד) אני תמיד בוחרת במקומות הטובים ביותר. כשהייתי לראשונה בקיוטו מיד לאחר השחרור מהצבא, עם חבר'ה ששירתו איתי, קלטתי מיד שרק אני טרם נחשפתי לפלא, לא הבנתי למה מחברים אורז עם דג וירקות ובכלל איך מסתדרים עם צ'ופסטיקס. לגבי הצ'ופסטיקס לא הבנתי עד היום, אבל באותו ערב כשהחלטתי שהעיגול הירוק שנח לו בשלווה ליד הרול שלי הינו מחית אבוקדו, הבנתי חריפות של וואסבי מהי. זוגתי אוכלת סושי ותיקה ויודעת שבמקור אוכלים אותו רק עם סויה ובתוכה לא מעט וואסבי, עבורי זה לרוב עם ספייסי מיונז, וואסבי במידה וכוס מים. כשאנשים רוצים לשמח אותי הם יודעים שמשלוח או ארוחה במסעדת סושי מובחרת, יעשו את העבודה. החיבה שלי לסושי גאתה בחמש השנים האחרונות, לאחר שנחשפתי לכל כך הרבה סוגים ואיכות. ביפן זה אמנם נחשב מאכל פועלים פשוט ויומיומי, אבל עבורי אין פינוק גדול מכך.

 

 

הגענו לקיוטו בהרצליה פיתוח, במוצ"ש לפני כשבועיים ושמחתי לראות שלמרות שהמקום השתנה פלאים לאורך השנים והשתדרג מבחינה עיצובית, הסושי נשאר טעים כשהיה ואף יותר מכך. קיבלו את פנינו מנהלת משמרת חביבה במיוחד ומלצרית בשם יובל שהציגה עצמה והציעה שירות ואף המלצות. המקום הואר בצורה מקסימה והיה רחב ידיים ומזמין. הכל היה נקי ורגוע והאווירה ללא ספק גרמה לי לחוש שבחרנו נכון לסגור כך את השבוע ולהתחיל שבוע חדש. בקיוטו פגשתי את הסושי ואת המאכלים האסייתיים הכי מיוחדים וטעימים שהכרתי.

לפתיחה כמובן שהזמנו את הקבוע שלה, סאקה ואת הקבוע שלי, יין שזיפים. הרמנו כוסית לחיינו ולחיי המשך התהליך המוצלח שלי והחלטנו להפקיד את מלאכת הבחירה בידי המלצרית המקסימה שלנו, תוך שעדכנו אותה מה ההעדפותינו (הרבה סלמון ושרימפס, פחות טונה).

 

 

למנות ראשונות בחרנו ביחד את הסשימי דניס ואת הקריספי שרימפס. זו הייתה בחירה מושלמת שכן הדניס הגיע על צלחת מעוטרת בעיגולי צ'ילי חריף, עיגולי סלק, קרם כרובית, רוטב הדרים מיוחד ועוד ונראה ממש כמו ציור מרהיב על גבי הצלחת המעוצבת. הקריספי שרימפס שמוכר לכם/ן ממקומות אחרים אולי כפופקורן שרימפס, לא היה דומה לשום דבר שאכלתי בחיי, מיד אחרי הביס הראשון, הייתי מוכנה כבר רשמית להציע לו נישואים. איזו מנה מדהימה, שרימפס עטוף בציפוי קריספי מעולה נח לו ברוטב משגע עם חסה עדינה ועוד הפתעות. אל תפספסו את המנה הזאת כשאתם/ן בקיוטו.

 

 

לאחר כוסית נוספת של סאקה ויין שזיפים עברנו לסושי וכאן המלצות יובל המלצרית היו יותר ממדויקות, לקחנו אביקן סלמון רול, ספייסי סלמון קראנצ', יאקוזה קרייזי ספייסי, ניגירי שרימפס וניגירי ספייסי ילוטייל. כמות הסושי הנכבדה שהגיעה אל שולחננו זמן לא רב לאחר שהזמנו אותה, שימחה אותי מאד וחשתי בגן העדן של חובבי הסושי. סושי ללא ספק ישמח לבב אנוש ובעיקר את הלב שלי. כמובן שיש בקיוטו עוד מנות רבות, עיקריות בשריות, מוקפצים ייחודיים ועוד, הפעם הגענו בעיקר בשביל הסושי, שאין ספק שהוא גולת הכותרת של המקום מזה שנים רבות.

 

 

כל אחד ואחד מהרולים היה מדהים בטעמו, ייחודי ומתוחכם, אבל המוטיב החוזר שהורגש בכל המנות של קיוטו שטעמנו בכלל ובמנות הסושי בפרט הוא הטריות. הדגים היו טריים ברמות שטרם הכרנו, החסה והמלפפון הרגישו קריספיים מהרגיל, האבוקדו היה מהטריים שטעמנו, עבורנו כמי שחובבות דייטים במסעדות ומכירות היטב את מגוון מסעדות ישראל, זה היה גילוי משמח מאד. תמיד כיף ומפתיע להיתקל במסעדות שלא מתפשרות על איכות המנה, על חומרי הגלם הטובים ביותר ועל הטריות שכל כך חשובה במדינה חמה כמו שלנו.

 

 

לסיום ומבלי שבאמת יש לנו מקום לעוד פירור, בחרנו בקינוח שנקרא "חלוק נחל", קינוח שוקולדי משובח שמוגש גם הוא כמו יצירת אמנות.

 

 

מסעדת קיוטו בהרצליה הוקמה בשנת 2002, אך המותג קיוטו נולד כבר לפני 20 שנה בדמות סניף ראשון ברחוב מונטיפיורי בת"א, מקום בו זכיתי לאכול מספר פעמים (ושינה את שמו בשלב מסויים לקיוטו סלסה).

קיוטו היא מחלוצות הסושי בישראל ואם יותר לי להוסיף, היא מהאותנטיות והמוקפדות מכל מסעדות הסושי בהן אכלתי בישראל. כמובן שיש להם גם שירות משלוחים מעולה, חדר אירועים מקסים במקום שמרגיש אינטימי ונפרד משאר המסעדה. נודע לי שיש אפילו שירותי קייטרינג לאירועים פרטיים ועסקיים, כמובן לא רק של סושי. מדהים לראות איך למרות כל הזמן שעבר קיוטו מתחדשת ומשדרגת עצמה ויזואלית וקולינרית כל העת ויחד עם זאת מקפידה לשמור על המסורתיות שלה.

 

 

עמית זוגתי האהובה ושותפתי לאהבת הסושי, עפה על כל ביס וביס בערב הזה, התאהבה גם כן כמוני בקריספי שרימפס ובכל הרולים שטעמנו ופסקה נחרצות "זה ללא ספק הסושי הכי טעים וטרי שאכלנו" וכמה סושי שאכלנו בחיינו. גלשנו לשיחות פילוסופיות ורומנטיות והודעתי לה נחרצות שהסעודה האחרונה שלי אם וכאשר אדרש לכזו (חס וחלילה), תהיה רק שם. אין לי דרך להסביר את העונג ממנות מופלאות שהיו לא פחות ממושלמות, משירות קשוב, מחויך ולא מציק, מאווירה נעימה וחמה בערבו של יום שבת, מתחושה של שמחה בלב ושמחה בפה, שליוותה אותנו אל תוך השבוע החדש. המחירים בקיוטו אגב הוגנים ואין ספק שמי שמעריך אוכל אסייתי איכותי וטרי ימצא בקיוטו מקום נפלא לחגוג בו ימים חשובים, להתנחם בו בימים קשים, ליהנות מערב רומנטי זוגי או מערב שמח ומשפחתי. במקום היו אנשים בטווח גילאים מגוון, משפחות, זוגות, נערות, תיירים/ות ועוד. נראה שכשעושים דברים באהבה ותוך כדי התכוונות מלאה והקפדה על כל פרט ופרט, התוצאה תמיד מרהיבה ומביאה לקוחות ותיקים לחזור באהבה ולקוחות חדשים לגלות ולהתלהב. כבר אמרו חכמים ממני שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים ובכן, אם לסכם את החוויה שלנו בקיוטו במילה אחת הרי שזו תהיה: "אלוהית".

 

 

מסעדת קיוטו

רח' אריה שנקר 7 הרצליה 

09-958-7770

לאתר קיוטו/ משלוחים:

http://www.kyoto.co.il

לפייסבוק של קיוטו:

https://www.facebook.com/Kyoto.sushi/