ביום בו המילה דיאטה פינתה מקומה למילים: אורח חיים בריא

לפני כשלושה שבועות הבנתי שהגיע הזמן. זמן להשתחרר מהעייפות ומחוסר האנרגיה, זמן להיפרד לשלום מקילוגרמים מיותרים ומתקופה ארוכה ועצובה שעברתי, זמן להשתחרר מהרגלים ישנים והתמכרויות ואם להתמכר מחדש אז לפחות לאורח חיים בריא וטוב. החלטתי לעצור את המירוץ בזמן ולהתחיל מחדש. אז נרשמתי למכון “אברהמסון” ועד כה זה מסתמן כאחד הצעדים החכמים שעשיתי בחיי. זו אמנם רק ההתחלה אבל יש בה כל מה שצריך בשביל שההמשך יהיה לא פחות מבטיח ואף מקיים. 

 

לעצור כדי להתחיל מחדש
צלמת: כרמל מילנר-סער

 

עד גיל 20 המילה דיאטה הייתה לשמחתי די זרה לי. הייתי שלמה עם גופי, גם לאחר שגיל ההתבגרות נתן את אותותיו וגם כחיילת, על אף השירות כפקידה פלוגתית עם הרבה שעות שטח ולא מעט במבה וספרינג תות-בננה, הרגשתי שקילו נוסף לכאן או לכאן לא באמת משנים לי. עם שחרורי חשתי שהעלייה במשקל מעט חרגה מקילו, שתיים ונרשמתי ל”שומרי משקל”. החוויה הייתה סך הכל חיובית, זה היה טרום שיטת הנקודות, הצטרפתי, התמדתי והורדתי בזמן יחסית קצר 5 ק”ג ממשקלי. בהמשך נדמה היה לי שימיי במידה 38 תמו חלפו והשלמתי עם מידה 40 שבאה לבקר אותי באמצע שנות העשרים שלי. ידעתי שאורח חיים, ארוחות לא מסודרות וגנטיקה שמביאה עימה גם נטייה להשמנה, ישפיעו בהחלט על משקלי בהמשך, אך החלטתי לא לתת לזה להטריד אותי יותר מדי. כילדה נחשבתי רזה, כנערה הייתי ממוצעת וכבוגרת הפכתי להיות במשקל מעל הממוצע. לא שמנה, לא רזה, מה שנקרא: מלאה. 2 קילו פחות, חמישה קילו יותר, אבל תמיד במסלול עליות וירידות, עם עצירה לאיזה שוקולד טוב באמצע.

בשנות ה-30 שלי פגשתי לראשונה את המידה שאז מאד הפחידה אותי, 42. לא מצאתי כל קשר ביני לבינה ובכל זאת שנים רבות, הסתדרנו לא רע, סוג של יחסי אהבה-שנאה. נפרדתי מהג’ינסים במידות 38 ו-40 שליוו אותי שנים והתאמתי את המלתחה למצב החדש. אני לא בהכרח אכלנית גדולה מבחינת כמויות אבל אני בהחלט יודעת לחיות וליהנות מהחיים הטובים, בעיקר כשהם כוללים מדי פעם מסעדות, בתי קפה, בישולים מדהימים של אמא מרוקאית מוכשרת (שמצד אחד מציעה לשמור על המשקל ומצד שני דוחפת לנו בילדות ובגיל ההתבגרות אוכל טעים כל הזמן). החל מגיל 33, עת הכרתי את עמית שלימים הפכה לאהבת חיי ולזוגתי היפה ואף אופה, הבנתי ש”נפלתי”. כל שיצא תחת ידיה היה תמיד טעים ומשובח, בישולים ביתיים, מאפים משגעים, קינוחים מרהיבים, את הכל שמחתי לטעום ולהכיר. לעיתים זה היה שלום שלום ולעיתים זה היה “אז במה תרצי שאפנק אותך בסופ”ש”? כמובן שהבישולים שלה תמיד היו מופחתי שמן (קנולה) ועתירי ירקות אבל לא כולם והמאפים הו המאפים. איך אפשר לאכול בצק ללא חמאה? איך אפשר לנשנש קינוח ללא קרם עשיר? אמא שלי ועמית ביחד הן אלופות המטבח ולמרות שגם אני בשלנית טובה בהחלט, למדתי מהשתיים האלה רבות ובעיקר נהניתי מכל ביס וביס. ואז הגיע גיל 37 והתחלנו תהליך בדרך לילד ראשון. התהליך כמובן כולל הפריות והליכים רפואיים רבים, אבל יותר מכך כולל שלל הורמונים שאולי לא משמינים מעצם הוויתם, אבל בהחלט גורמים להשמנה אם לא שמים לב ונושכים שפתיים חזק. מרביתם ידועים כמעוררי רעב ואם פעם אטרף של רעב היה פוגש אותי רק ביום יומיים של המחזור, בתקופת הטיפולים ובכל סבב חדש, מצאתי עצמי רעבה כל העת ומעלה קילוגרמים מבלי לשים לב, כשכל מה שעומד לנגד עיניי הוא רק התינוק/ת שיבואו בתום הטיפולים הקשים, פיזית ונפשית. הבטחתי לעצמי שאחרי שאכנס סופסוף להריון ואלד, אתחיל דיאטה רצינית הכוללת כושר ואוריד את כל הקילוגרמים המיותרים, אלא שסחבתי איתי לפני התהליך ואלא שנוספו תוך כדי. או אז, קרה דבר נורא, נכנסתי אמנם להריון מושלם ותקין, אבל בהיותי בחודש שישי, מצאתי עצמי מובהלת לבית החולים ובאין ברירה חווה לידה שקטה ומאבדת את בננו הבכור. האובדן הכבד, בטח לאחר הציפייה הקשה מנשוא והדרך הלא פשוטה, גרמה לי לאבד כל חשק לדאוג לעצמי ובטח למראה החיצוני שלי, זה היה שולי. אז נוסף לעבר ולהורמונים נוספו קילוגרמים ספורים של הריון מהמם ואליהם נוסף מפח נפש ועצב תהומי שגרמו לי לסוג של דיכאון שלאחר לידה (שקטה). זוגתי ניסתה שסופי השבוע שלנו יהיו גדושים באהבה, בסדרות שאנחנו אוהבות ובאוכל מנחם ומפנק ואותי זה בהחלט ניחם, את המשקל שלי קצת פחות. מצאתי עצמי לראשונה בחיי לא מצליחה להכנס למכנסיים במידה 42. כלפי חוץ לא נראיתי אולי גדולה במיוחד, אבל ידעתי שהחמישה ק”ג און ואוף הפכו כבר אולי ל-15. היום כשאנחנו כשנתיים אחרי האובדן, כששמחת החיים חזרה אליי וכשהבנתי שחשוב לי להיות בריאה ושמחה, קודם כל בשביל עצמי אבל גם בשביל חזרה לתהליך להבאת ילד לעולם בלי עודף משקל משמעותי, לפתח מודעות עצמית בכל הנוגע לאוכל בריא מבלי לוותר על כל תפנוקי החיים ובעיקר לחזור לאהוב את עצמי אחרי כעסים ועצב שהפניתי כלפי עצמי.

 

3.3.2019- אני בפתח מכון אברהמסון.
צילום סלפי

 

התחלתי לאחרונה לברר על תהליך כזה ואחר לשינוי אורח חיים שבתוכו כמובן מצויה גם דיאטה, מילה שהעדפתי להוציא מהלקסיקון שכן, היא מיד עושה לי חשק לאיזה המבורגר משובח או פאי לימון של זוגתי. חיפשתי דיאטה הפחתה במשקל, חיפשתי תהליך בריא ולא קשה מדי לאבד קילוגרמים מבלי לאבד את שמחת החיים, קראתי פה, המליצו לי שם ובסופה של דרך מרובת תחקירים ושאלות, החלטתי ללכת על השיטה של מכון “אברהמסון”. קראתי והתעמקתי ואז במקרה או שלא נתקלתי בסיפור האישי של דודי טל המקסים, קולגה וידיד, שעבר איתם תהליך די מזמן והוריד עשרות קילוגרמים בזכות השיטה. מה שעודד לראות בנוסף היה שהוא שינה את הרגליו מן הקצה אל הקצה ואף די התמכר לכושר. (תודה על ההשראה וההמלצה שהכריעה את הכף).

דיברתי עם קו הייעוץ של אברהמסון, שאלתי לא מעט ונעניתי בפירוט ונקבעה לי פגישה בסניפם הקרוב לביתי, במלון מנדרין שליד הסינמה סיטי ברמה”ש. בראשי כבר שנים רצות תמונות של מה קורה לכל מי שמטופל באברהמסון, דמיינתי איך מתקיימת הפגישה עם המטפל ואיך ההשפעה כשיוצאים משם וכל שיכולתי לראות בעיני רוחי הינו חדר מלא במוטיבים רוחניים, ריח קטורת באוויר ושלל תחושות רוחניות שמעולם לא התחברתי אליהם. ובכן, בחזרה למציאות. הגעתי לפגישה ב-3/3 (ברור שבחרתי תאריך מושלם וזכיר לתחילת תהליך משנה חיים), היו איתי בחדר ההמתנה עוד שתי נשים סקרניות ואף מעט לחוצות. כולנו הגענו כדי לפתח אורח חיים בריא אך תוך כדי גם לרדת במשקל. קיבל את פנינו אמיר, מטפל הוליסטי. הוא הזמין אותנו לחדר וישבנו סביב שולחן. במשך כעשרים דקות הוא הסביר היטב על השיטה, נתן לנו דפים צבעוניים מלאי מידע, תפריטים מומלצים, רשימת קניות מותאמת ועוד. הוא הסביר גם שהשיטה מצליחה כבר 35 שנים, בהקשר של סוכרים ופחמימות ממכרות וגם בהקשר של התמכרויות אחרות (עישון, אלכוהול, הימורים ועוד). התקשיתי להבין עד לאותו הרגע שרובנו בעצם סוג של מכורים. מכורים לסוכרים, מכורים לפחמימות ריקות ולא ממש מודעים לנזק הנגרם מאכילתם, גם במשקל וגם במישור הבריאותי. הבנתי מאמיר ששיעור ההצלחה של מכון אברהמסון לאורך השנים הינו 90 אחוז וכל מה שיכולתי למלמל בלבי הוא: בבקשה שלא אהיה ב-10 אחוז שהשיטה לא עובדת עליהם.

לאחר המפגש הקבוצתי, כל אחת מאיתנו נכנסה לטיפול פרטני בחדר הסמוך. החדר לא הרגיש לי כמו שדמיינתי, שום ריח של קטורת ושום רוחניות א-לה סיני לא פגשה אותי שם. כל קשר ביני לבין רוחניות קלוש ולכן נרתעתי מכך בתחילה. במשך שנים כששמעתי על אנשים שעברו את התהליך, או כשראיתי פרסומות לאברהמסון, תמיד תהיתי איך זה קורה ומה זה הפלא הזה שגומל בכל שנה אלפי אנשים מהתמכרויות מזיקות ומעכבות. תמיד חשתי שרב הנסתר על הגלוי ושמחתי שהגיע זמני לבדוק זאת מקרוב. התבקשתי להגיע לפגישה לאחר מקלחת, ללא תכשיטים עליי וכך עשיתי. התיישבתי על כיסא כשדרגש מונח לרגליי, ניתנו לי כמה אבני קוורץ לאחוז בשתי ידיי שסגרו עליהן. נתבקשתי לעצום את עיניי וברבע שעה שעברה מתחילת הטיפול ועד סופו, חשתי כי אמיר ככל הנראה עומד מאחוריי, הולך מסביבי, ולרגעים אף לוחץ על נקודות מסויימות בגוף, מה שגורם בעצם לרצפטורים במוח שאחראים על הקרייבינג/ החשק למתוקים/ סוכרים/ פחמימות ממכרות וכו’ להירדם. אני עצמי חשתי על סף הירדמות ואף שמחתי להרגיש תחושה קלה של ריחוף נעים. כשפקחתי את עיניי הכל היה נראה לי רגיל ולאחר עוד כמה מילים והבטחה שיועצת תזונה ומלווה אישית תיצור איתי קשר למחרת התהליך, נפרדו דרכינו בתודה ובתקווה שלי שאכן יחול השינוי המיוחל והתהליך יצליח.

 

המקרר שלנו זכה גם הוא לשינוי
צלמת: כרמל מילנר-סער

 

למחרת, בבוקרו של יום שני, חשתי רגיל, או שלפחות כך חשבתי. אחרי הקפה של הבוקר, גיליתי שאין בי תחושת רעב לכריך שאני נוטה לאכול בבוקר, אז משכתי את הזמן והחלטתי שאוכל כבר בצהריים. ואז הגיעה שעת הצהריים והבנתי שהרעב לא הגיע איתה, גיחכתי לעצמי ואמרתי שאני בטח מדמיינת או שאולי זה פסיכולוגי. ובכן זה לא קרה. ביומיים שאחרי הטיפול כל תחושת רעב הייתה ממני והלאה ומצאתי עצמי אוכלת כי צריך. כמויות קטנות ודברים מאד ספציפיים כמו סלט ירקות, קוטג’ 5 אחוז, טונה וזהו בערך.

ביום שני גם קיבלתי שיחה ראשונה מרומי, המלווה שלי. השיחה הייתה נעימה ובה קיבלתי שלל טיפים והכוונה להמשך. שמחתי שאין פה קבוצה שנפגשת מדי שבוע ואין שקילה קבוצתית כפי שהכרתי מתהליכים אחרים. הבנתי שאני בשלב בחיי שחשובה לי עצמאות, אחריות אישית ומודעות ותמיכה מרחוק היא בדיוק מה שרציתי. מאז התהליך עבור כמעט 3 שבועות ונשרו ממני בקלות כבר כמעט 2.5 ק”ג. אני נשקלת בכל יום שני בבוקר ומשתפת את הסביבה (משמע פייסבוק) ואת רומי כמובן, העידוד מהמשקל שמתחיל לרדת ומהתמיכה שאני מקבלת, כמו גם מזוגתי שנרתמה ומבשלת לי בעיקר בסופ”שים אך לא רק, תבשילים עם שמן זית בלבד, בריאים, טעימים ומשביעים, גורמים לתהליך שלי לעבור בקלות וללא מאמץ. עד כה, זה מוכיח עצמו ולהבדיל מדיאטות אחרות בהן לא רק דאגתי לתפריט בריא ומופחת קלוריות אלא ראיתי שלוקח זמן רב מדי לירידה במשקל ואיבדתי עניין או חשק, פה יש אלמנט אחד נוסף וחשוב והוא שהצורך בסוכרים ובפחמימות הריקות הורדם, הגוף כבר לא רוצה מתוק מיד אחרי מלוח, הלחם אהובי וכל תחליפיו (אפילו פריכיות) לא מתקרבים אל פי, משקאות אנרגיה אותן הייתי נוהגת לצרוך בשנתיים האחרונות פעם ביום לפחות, לא עוברים את פתח ביתי ורק שני הוויתורים האלה כבר מאד משמעותיים עבורי, בטח לא חשבתי שהם אפשריים. אך בהתמכרות כמו בהתמכרות, הגמילה לא תמיד קלה, הדרך עוד ארוכה ובנוסף למה שירד עד כה, רוצה ומתכוונת להוריד עוד 10 ק”ג לפחות. נשימה עמוקה, מצרכים חיוניים קבוע במקרר, תמיכה מבית (משפחה וחברים), תמיכה מחוץ (רומי מאברהמסון המדהימה וקבוצת פייסבוק פעילה ומועילה) ואני מסודרת.

 

לפרטים נוספים:

אתר: https://www.abrahamson.co.il/

דף פייסבוק: 

https://www.facebook.com/machon.abrahamson/

 

ולכל מי שחושש/ת או לא נעים לו/ה לאחרונה לדבר איתי על אוכל, לקבוע איתי דייט במסעדה, להזמין אותי להשקה מלאת מתוקים, לבקש ממני מתכון או אפילו לשאול על התהליך, הכל בסדר. אני לא נושכת אף אחד/ת. אני לא רעבה ולא חשה חוסר, אני יוצאת ואוכלת רק מה שמותר לי, אני מפרגנת לאנשים שאוכלים לידי ולא מאחלת להם להיחנק מעוגת הקצפת (בחיי) ואני לא חשה הקרבה גדולה מדי. המקרר שלנו שינה את תכולתו ואת צבעו (רובו ירקות). הארוחות ומה יהיה בהן נקבעות אצלי לפחות יממה לפני ואני יודעת שבכל רגע של רעב יהיה לי משהו בריא וטעים לאכול וזה חשוב ביותר. התחושה היחידה בלבי כרגע היא של אושר גדול על לקיחת המושכות על חיי ועל משקלי, על התמדה מבורכת, על תוצאות שנראות כבר בשטח ובעיקר, על עייפות וחוסר אנרגיה שחלפו ותחושה שאני נמרצת ושמחה יותר מכפי שהייתי מזה שנים. אז החזיקו לי אצבעות לפחות עד השקילה הבאה ועדיף עד בכלל. מבטיחה שבכתבה הבאה בה אתעד את התהליך אפרט יותר בנוגע לסדר היום, לתפריט, אתן טיפים חשובים ואף אצרף מתכונים פשוטים, בריאים ומה זה טעימים עם תמונות בהחלט מעוררות תיאבון. ולכל מי שפונה אליי בכל יום כמעט בהודעת פייסבוק או בהודעה לנייד לצורך פרטים והסברים, מבטיחה שאמשיך לתת מענה ואמליץ ככל שהתהליך שלי ימשיך ויצליח. תודה לכולם/ן על התמיכה, זה עניין כבד משקל וחשוב. 🙂

 

 

Stay tuned.

שלכם/ן,

כרמל.

 

צרכנית

הנוער של היום, העיצובים של מחר

החופש הגדול עבור ילדים ובני נוער הוא זמן נפלא להיפגש עם חברים, לבלות בים ובבריכה, לעבוד ולהרוויח כסף ואז.. לבזבז אותו על דברים מדליקים במיוחד.

צרכנית

בריכת הבית

כל חיי אהבתי את הים, כשהכרתי את זוגתי לפני כמעט עשור, היא הביאה אל חיי גם את האהבה לבריכה, שכן במקום בו גדלה אין שום

כרמל מילנר-סער, בעלת העסק “הערך המוסף”.
העסק קיים למעלה מ-7 שנים, במסגרתו מוצעים שירותי תוכן, סושיאל ושיווק ללקוחות מתחומים שונים. היא יוצרת תוכן ומומחית לכתיבה שיווקית עבור אתרים, לקוחות עסקיים ופרטיים.

לקבלת עדכונים על תוכן חדש באתר מלאו פרטים

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן