הקורונה לקחה מכולנו כל כך הרבה. מחלק מאיתנו פרנסה, מאחרים בריאות, לי הקורונה גם נתנה מסתבר. נתנה לי את היכולת ואת החוכמה להבין שלא דוחים/ות

כשחווים אירוע טראומטי או מטלטל, כשהאסון כמעט מכה בכם/ן, כולם/ן יגידו לכם/ן ללכת לבית הכנסת ולהגיד "ברכת הגומל". אני לא מאמינה גדולה אמנם, אך מבינה

"אורו- הורות משותפת" הוקמה אמנם לפני פחות משנה, אך כל יום ויום מאז קיומה משמעותי לאין ערוך לבעלים שלה, אוהד ורועי ובעיקר למי שבחרו בהם

לפני כשלושה שבועות הבנתי שהגיע הזמן. זמן להשתחרר מהעייפות ומחוסר האנרגיה, זמן להיפרד לשלום מקילוגרמים מיותרים ומתקופה ארוכה ועצובה שעברתי, זמן להשתחרר מהרגלים ישנים והתמכרויות

גאווה על שום מה? אחרי שחרכתי במשך שנים את מצעדי הגאווה, מסיבות הנשים ובחודש יוני אף הייתי הופכת לדגל גאווה מהלך, השנה לא אשתתף בחגיגות.