ברכת הגומל- לא מה שחשבתם

כשחווים אירוע טראומטי או מטלטל, כשהאסון כמעט מכה בכם/ן, כולם/ן יגידו לכם/ן ללכת לבית הכנסת ולהגיד “ברכת הגומל”. אני לא מאמינה גדולה אמנם, אך מבינה שלא צריך לחכות לאסון. בחודשים האחרונים זוגתי וגיסתי האהובות עברו טיפול גמילה מעישון במכון אברהמסון ואת “ברכת הגומל” האישית שלי על ראשן. לשמחתי הרבה הן לא מעשנות כבר שלושה חודשים שלמים ואני מרגישה שלא מדובר פה רק בגמילה אלא אולי אפילו בהצלת חייהן וזה לגמרי לא עניין של מה בכך.

עמית והסיגריה- צמודות מגיל 16
צילום: כרמל מילנר-סער
עדי והסיגריה- צמודות מגיל 25
צילום: כרמל מילנר-סער

לפני מספר חודשים, עברתי בעצמי תהליך באברהמסון, בו נגמלתי מסוכרים ומפחמימות ממכרות, רזיתי 14 ק”ג בתקופה של 5 חודשים. מעבר לירידה המשמעותית במשקל (מנסה כעת להוריד באותו תהליך עוד 5 ק”ג), בשום תהליך, דיאטה ושינוי תזונתי שחוויתי בחיי לא הצלחתי לרזות כמות כזאת של קילוגרמים. זה תמיד הסתכם בגג 3 ק”ג והתהליך היה מייאש וקשה, יותר מכך, כשלא ראיתי תוצאות מיידיות פשוט הפסקתי אותו.

לאחר הטיפול הראשון באברהמסון, אליו אדם שכמותי הגיע מאד סקפטי, חשתי הפתעה גדולה, שכן כבר למחרת אותו הטיפול, חשתי רתיעה כללית מאוכל ובפרט מפחמימות ומסוכרים. יותר מתהליך ההרזיה המבורך שעוד ממשיך כעת אחרי הפסקה יזומה שלי (חופשה במלון, חגים וכו’), אני מודה ושמחה על כך שפשוט הפכתי מודעת יותר למה שנכנס אליי לפה, לאילו תחליפים מעולים יש לפחמימות ממכרות ולכמה סוכר יש בכל מאכל או מוצר מהסופר. מודעות היא מתנה קטנה לא פחות מההרזיה עצמה.

נפרדות לשלום
צילום: כרמל מילנר-סער

ועכשיו לענייננו, זוגתי בכמעט עשור האחרון, עמית, חגגה בספטמבר האחרון 42, גיסתי היקרה עדי (אחותה), בת 47. שתיהן מעשנות כבר שנים רבות, עמית שלי החלה לעשן כבר בגיל 16, אחותה לעומת זאת החלה לעשן רק בגיל 25. שתיהן עישנו רוב הזמן קופסא ליום (ולעיתים אף מעבר) שזה המון במצטבר. הן כמובן עברו לפני כמה שנים סדנת גמילה מעישון בקופ”ח ואפילו שתיים, פעמיים נגמלו מעישון באמצעות הסדנה בשילוב כדורים, פעם לחצי שנה, פעם לתשעה חודשים, משמע לכמה חודשים קצרים מעבר לתקופת קבלת הכדורים. הכדורים שניתנו להן עבדו על הרצפטורים במוח ודיכאו בעצם את החשק לניקוטין. הם גם הביאו הרבה רע שכן גרמו לבחילות, לחלומות הזויים ולשאר תופעות לוואי לא נעימות.

באופן אישי, גם אני עישנתי עד לפני תשע שנים, התחלתי בגיל 16 וחצי, עישנתי קצת יותר בתקופת הצבא, אבל מגיל 20 שלי לערך העישון הפך מינורי יחסית, קופסא בשבועיים נניח. עם זאת, לפני כתשע שנים, כשאבא של עמית ועדי (וגם ערן), חמי היקר, בישר לנו ביום שבת בהיר אחד שהפך ברגע כהה, כי הוא חולה בסרטן הריאות שלב 4, אחרי ההלם והדמעות, יצאתי עם עמית לגינה שלהם בביתו במבשרת ציון, הראיתי לה את הסיגריה ששלפתי מהקופסא ואמרתי לה: “את רואה את זו? זו הסיגריה האחרונה שלי בחיים האלה”. ואכן לשמחתי כך היה. מאז, למרות שמפעם לפעם עלה חשק וגעגוע קל, לא נכנסה אל פי סיגריה אחת. את אבא של עמית איבדנו לאחר תשעה חודשים מרגע היוודע המחלה. כמובן שסרטן הריאות ביקר אצלו בשל היותו מעשן כבר לשעבר. משמע, ב-13 השנים האחרונות לחייו הוא כלל לא עישן ובכל זאת, הסרטן לא שוכח והגיע אליו בשל השנים הרבות שכן עישן והרבה. בעקבות המוות שלו ולחץ קל שלי, עמית ועדי עברו אז את סדנאות העישון של הקופ”ח ונגמלו לתקופות כאלה ואחרות, אבל תתפלאו, הן חזרו לעשן וכשכשבר חזרו, זה היה לאותה כמות בדיוק ולא סיגריה פעם ב. לא משנה כמה אתה מודע, כמה האדם היקר לך ביותר, אבא שלך, חלה וגסס מול עינייך מסרטן ריאות בעקבות עישון, ההתמכרות לסיגריה במקרה שלהן הייתה עקשנית ולא מרפה.

פרופ’ יורם מילנר ז”ל- כחודשיים לפני שנפטר מסרטן ריאות גרורתי
צילום: כרמל מילנר-סער

באופן אישי, לא מאד הפריע לי שזוגתי מעשנת, לא הריח, לא טעם הנשיקות 😉 אני לא כאן בשביל לשנות אף אחד/ת ואם אלה הדברים שמרגיעים או עושים לה טוב מי אני שאומר לה לחדול מהם? אבל וכאן מגיע אבל גדול, בשנים האחרונות אנחנו בטיפולי פוריות לא קלים שמביאים עימם המון התמודדויות קשות וגם מחשבות על העתיד, אמנם הטיפולים היו עד כה על גופי אבל גם היא מתוכננת להתחיל כאלה בקרוב. המחשבות שלי אודות ילדים, משפחה, הפיכתנו לאמהות מלוות תמיד בשמחה והתרגשות אך גם חרדה קלה, לא רק בגלל שאני מראש אדם חרדתי, אלא המחשבה שגם אביה וגם אמה נפטרו מסרטן, העישון הכבד והגנטיקה הלא פשוטה, העירו אותי בלא מעט לילות שטופת זיעה עם מחשבה שאולי חלילה זה גם יגיע אלינו ובעיקר אליה.

אני אוהבת את גיסתי עד מאד ומעורבת בחייה, אך מעולם לא התערבתי לה בענייניה האישיים, יש לה בעיה רפואית מולדת שגורמת לדאגה אקסטרה לבריאותה אך עדיין, אלה הם חייה. לגבי זוגתי לעומת זאת, מחשבותיי היו לגמרי סביב העתיד תוך דמיונות מלחיצים: “אין מצב שאחרי כל הטיפולים שאנחנו עוברות, אמצא עצמי יום אחד עם בת זוג חולה בסרטן ריאות או הופכת חלילה לאמא יחידנית”. המחשבות הטורדניות האלה בהחלט הציקו לי, אבל לא ברמה שסיפרתי לה, הרדמתי אותן והמשכתי הלאה. לאחר שאני חוויתי תהליך גמילה מוצלח וכל כך משמח אצל אברהמסון, עם ליווי צמוד ונפלא ועם שמירה על התוצאות חודשים קדימה, חשבתי לעצמי רגע לפני יום הולדתה האחרון, למה שהיא לא תנסה גם אבל את הטיפול גמילה מעישון? למה שהיא לא תעבור את זה ואפילו עם אחותה? אם עליי הטיפול השפיע, ברור שגם עליהן ישפיע. במקרה הזה, מדובר בטיפול באמצעות אבנים, טיפול אנרגטי שמישהי כמוני ובטח כמוה, התייחסו אליו בעבר בביטול שלא לומר גיחוך. תמיד היה נשמע לי רוחניקי כזה ולא הגיוני שאחיזה שלי כמה דקות באבנים וכמה לחיצות בנקודות ספציפיות יבטלו חשק לפחמימות/ סיגריות וכיו”ב.

עדי והסיגריה האחרונה
צילום: כרמל מילנר-סער
עמית והסיגריה האחרונה
צילום: כרמל מילנר-סער

מיד הצעתי להן ללכת ביחד לטיפול גמילה מסיגריות באברהמסון, שהפך עבורי למקום אהוב ומלא הבטחה. אני חייבת לציין שבדמיוני ראיתי קפיצות של שמחה ופונפונים עם קריאות של תודה לעברי, אך במציאות קיבלתי מבט סקפטי ולא ממש נלהב מהשתיים האלה. אני הנחתי שכל מה שהן צריכות זה רק טיפול איכותי שהפעם יעזור לזמן ארוך להבדיל מהטיפולים אותן עברו עד היום ואולי גם קצת פוש מכיווני. הן אמרו שצריכות לחשוב על זה ולא בטוחות שהפעם זה יהיה שונה. בינינו, מעשנים/ות ברובם/ן מאד נהנים/ות מאקט העישון, לא בהכרח סובלים או רוצים נורא להיגמל ולא מצליחים, רבים/ות מהם/ן פשוט לא מנסים/ות בכלל, הם מסווגים סיגריות כחטא האהוב עליהם/ן, אומרים/ות יאללה שטויות אני יכול מחר ללכת בכביש ולהידרס אז למה לא ליהנות ממה שיש? במקרה שלהן, אני חושבת שהחשש דיבר. חשש אחד של איך בכלל שוב מוותרים על הסיגריות והפעם אולי לתמיד? חשש שני, הוא הפחד מכך שזה לא יצליח והן תתאכזבנה. בהיותי האדם הנחוש שאני, דיברתי איתן על כך שאין ממש מה להפסיד, מקסימום אם זה לא יעבוד ימשיכו לעשן ואדע שניסיתי להציל את חייהן ובריאותן ולא הצלחתי. זה כבר עשה משהו.. ואז הוספתי לכך את החיסכון הכספי האדיר הכרוך בהפסקת עישון (דמיינו 30 ש”ח ביום כפול 365 ימים בשנה והנה לכם/ן חסכון של כמעט 11 אלף ש”ח). תחשבו כמה דברים אחרים, מועילים וכיפיים יותר אפשר לרכוש בסכום כזה. דיברנו על כך באוגוסט, ב-6.9 כבר קבעתי לשתיהן מפגש באברהמסון, אחותה הגיעה במיוחד ממבשרת ציון ונסענו שלושתנו יחד לסניף במלון מנדרין. לפני כן ישבנו בבית קפה ותיעדתי אותן עם קפה וסיגריה אחרונה. ידעתי כמה זה יחסר להן אבל שמחתי על ההחלטה.

6.9.19- נגמלות מעישון במכון אברהמסון צילום: כרמל מילנר-סער

לפני הכל הן נכנסו למפגש קבוצתי עם המטפל ועם עוד כ-5 נגמלים/ות פוטנציאליים/ות, הן קיבלו שם הסברים מפורטים על תהליך הגמילה, על מה זה עושה לגוף, על כך שישימו לב להבדלים בין חשק לסיגריה להרגל, על מה עושים כשבכל זאת חסר משהו ועוד. לאחר מכן כל משתתף/ת נכנס לטיפול פרטני בחדר הטיפולים עם אותו מטפל, כרבע שעה של טיפול אנרגטי (כן כן אותן אבנים שעושות פלאים בשילוב לחיצות בנקודות מסויימות בגוף ועבודה על הרצפטורים במוח שקשורים לאזור הריאות במקרה הזה). הן נכנסו עם חיוך מצפה וסקפטי ויצאו עם חיוך מצפה וסקפטי. ביומיים הראשונים שלאחר הטיפול עוד חשו פה ושם חשק לסיגריה וחוסר ואולי זה הכל בעצם הרגל. הרגל לעשן סיגריה בבוקר עם הקפה, סיגריה של אחרי ארוחת צהריים, סיגריה של בילוי עם חברים, סיגריה של לפני השינה, סיגריה של סופ”ש ועוד ועוד הרגלי סיגריות משולבים בבילויים/ ארוחות ועוד. בכל פעם שצץ חשק, המלווה שלהן המליצה לשתות כוס מים וזה אכן עבד ועבר. החשק והחוסר עברו כבר בתוך מספר ימים. הטיפול הוגדר כנס של ממש. למרות שראיתי איך הוא עובד אצלי בגמילה מסוכרים ופחמימות ממכרות, זה עדיין היה וואו היסטרי להבין שזה לגמרי עבד גם הפעם על שתיהן. חשש נוסף שהיה להן היה מהשמנה. אומרים שכשמפסיקים לעשן מעלים בממוצע כ-5 ק”ג, כך היה להן בגמילות דרך קופ”ח וכך גם הפעם. מתמודדים במקביל גם עם כך שיש כל הזמן חשק למשהו, ללעוס, לאכול, לנשנש, הרי עישון הוא קבעון אוראלי ולרוב רצים להחליף אותו עם קבעון אוראלי אחר כמו סוכריה על מקל, ממתקים, נשנושים ועוד. על הורדת המשקל שעלה הן עובדות באופן עצמאי, למרות שזה מבאס אותן אני כל הזמן אומרת שאם לבחור בין השניים עדיף לעלות קצת במשקל מאשר לרדת הרבה באיכות ובתוחלת החיים. בטח ובטח אם יש בעיה רפואית מולדת או גנטיקה לא פשוטה בענייני מחלות קשות כמו במקרה שלהן.

מכון אברהמסון- משאירים את הסיגריות מאחור
צילום: כרמל מילנר-סער

פרט לחיסכון הכספי לשתיהן, לאחר שלושה חודשים ללא סיגריות, שתיהן כבר הרבה פחות ספקניות, לא מוצאות עצמן עם חשק לסיגריה, לא מחפשות תחליפים, הן מריחות יותר טוב, הן נושמות יותר טוב והן מקוות ומאמינות שהפעם זה לתמיד. שפרק הסיגריות הארוך מדי בחייהן יישאר מאחור. מרגיע אותן גם לדעת שאם חס וחלילה החשק יחזור או גרוע מכך, יחטאו בסיגריה אחת (זה כל מה שצריך כדי לחזור לגמרי לעשן), יוכלו לחזור למכון אברהמסון לטיפול נוסף שנקרא טיפול חיזוק והוא לא כולל תשלום נוסף בשנה הראשונה לגמילה. אמנם אני זו שהציעה את הגמילה וזו מבחינתי מתנה עבורן, אבל העובדה שהן לקחו את הצעתי בשתי ידיים, עם החלטה ברורה ונחישות ומוכנות לעשות הכל כדי שתוצאות הטיפול המוצלח באברהמסון ישארו לתמיד, זו מתנה לחיים (תרתי משמע), עבור כולנו.

קבלו כמה עובדות שבטח לא ידעתם/ן לגבי החלמה מנזקי העישון לאחר גמילה:

  1. בתוך 20 דקות קצב פעימות הלב יורד לקצב נורמלי.
  2. בתוך 8 שעות רמת החמצן בדם עולה לנורמה.
  3. בתוך יממה האיום המיידי על הלב חולף.
  4. בתוך 48 שעות עצבי הטעם והריח חוזרים לתפקוד תקין.
  5. בתוך 3 ימים הגוף מתנקה מרוב הניקוטין.
  6. בתוך 72 שעות מרבית הניקוטין מתפנה ממערכת העצבים.
  7. בתוך 21 יום הגוף כבר נקי לגמרי מניקוטין.
  8. בתוך שבועיים עד 3 חודשים שיפור בתפקודי הריאות, בזרימת הדם וביכולת ההחלמה של רקמות הגוף.
  9. בתוך 9 חודשים עד שנה יש הפחתה ניכרת בעייפות.
  10. בתוך 5 שנים יורד הסיכון לסרטן הריאות.

ואי אפשר בלי כמה מילים מהנגמלות הטריות:

עמית: “אתמול כשהייתי בבית עלמין, עבר לידי מישהו עם סיגריה בפה, קלטתי פתאום כמה סיגריות הן דבר מסריח וכמה שאני שמחה שזה כבר לא הריח שיש לי ולבגדיי ויותר מזה, אני הגעתי לטיפול באברהמסון עם ספקנות קלה וחוסר אמונה שזה ישפיע עליי, אבל יצאתי ממנו עם נחישות שלא הייתה לי בגמילה שעברתי בקופ”ח פעמיים בעבר והצליחה לתקופות קצרות, כאילו שמשהו השתנה בתודעה שלי, אולי כי ראיתי שעל כרמל הגמילה עבדה, גם אם בתחום אחר, אולי פשוט הבנה ולחץ שבגיל 42 זה עשוי להיות הסיכוי האחרון שלי להפסיק לעשן, להיפטר מהריח, לוותר על ההרגל ועל התלות הנוראית ויותר מהכל, להציל את חיי מגורל דומה לזה של אבא שלי ז”ל”.

עדי: “היה לי שיעול טורדני במשך שנים בגלל העישון, אני לא משתעלת יותר בכלל, אני לא צריכה לבזבז כסף על סיגריות, מעבר לכסף שהתפנה להוצאה על דברים אחרים, גם גיליתי שהתפנה לי זמן, זמן שהקדשתי לישיבה עם קפה וסיגריה, ליציאה לסיגריה באמצע יום לימודים/ עבודה, זמן יקר. הרכב שלי לא מסריח יותר מסיגריות, יש לי טעם טוב בפה, זה משנה הכל. הנשימה, הריח, הזמן שנוסף, תחושה של שינוי מקצה לקצה אחרי הטיפול באברהמסון והלוואי שהגמילה המבורכת הזו תהיה לתמיד”.

גמולות ומאושרות- since 9/2019
צילום: כרמל מילנר-סער

ואני רק אסכם בכך שאני מאד גאה באחיות מילנר ושמחה עד בלי די בשל העובדה שהן לא מעשנות כבר שלושה חודשים. אני לא סקפטית לרגע, מרגישה שהפעם הן נגמלו לתמיד, מעבר לכך שהטיפול גמילה אחר ולא מערב גורמים מלאכותיים כמו כדורים, אני כבר ניצחתי עם טיפול הגמילה שלי וכמוני עוד אלפים כבר 36 שנים. לא יודעת כמה אנשים כבר פנו אליי בעקבות הגמילה שלי והופנו לאברהמסון אבל מדובר בעשרות רבות.

(תודה אישית לכם/ן אהוד וגלעד על שיטה גאונית ומצליחה בכל העולם ששיפרה ואפילו הצילה חיים).

יותר משזה שימח אותי להפנות אנשים שיצליחו להיגמל באותה שיטה מפחמימות ממכרות ומסוכרים, ישמח אותי שדרך הכתבה הזאת, אנשים יוותרו על הסקפטיות, יתנו צ’אנס אמיתי לגמילה מעישון שבאמת עובדת ובעיקר עשויה לשפר את מצבם הבריאותי ומעבר לכך, אולי אפילו להציל את החיים שלהם. כי אין משהו חשוב יותר בעולם הזה מהבריאות שלנו ושל היקרים/ות לנו מכל ונכון שלא קל לוותר על הרגלים ועל מה שעושה לנו כיף בחיים, אבל זה אפשרי בהחלט ואתם/ן לא צריכים/ות לעבור את זה לבד. לא כולם/ן יכולים/ות פשוט להחליט ולבצע, פשוט תחליטו ותתנו למכון אברהמסון לסייע לכם/ן לבצע. ותגידו שכרמל שלחה אתכם/ן 🙂

מכון “אברהמסון”:

לאתר:

לדף הפייסבוק:

https://www.facebook.com/machon.abrahamson/

צרכנית

ד”ר טל מאייר- דוקטור דוליטל הכפר סבאי

בחירת וטרינר/ית לחיות הבית שלכם/ן אינה עניין של מה בכך. לאחר שמונה שנים של נאמנות ושביעות רצון מהוטרינר הקבוע שלנו ומצוות המרפאה, עברנו לעיר אחרת

כרמל מילנר-סער, בעלת העסק “הערך המוסף”.
העסק קיים למעלה מ-7 שנים, במסגרתו מוצעים שירותי תוכן, סושיאל ושיווק ללקוחות מתחומים שונים. היא יוצרת תוכן ומומחית לכתיבה שיווקית עבור אתרים, לקוחות עסקיים ופרטיים.

לקבלת עדכונים על תוכן חדש באתר מלאו פרטים

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן